בכניסתה לחדר, הפגינה היא בטחון עצמי מובהק כאילו כל העולם מונח לפניה. אבל רק הפגינה! האמת הסתתרה מאחורי הצעיף אותו לבשה. שם פעם לב רך, רגיש וחסר בטחון לחלוטין. לב של אישה\ילדה קנאית ואובססיבית הרוצה אהבה. תשומת לב. מגע. מחמאות ותמיכה רגשית אינסופית.

וגם דרמות ולהגזים בחשיבותם של דברים – יודעת הקנאית שלנו לעשות!

ובמיוחד בפנייתה אלי- זוכרת את הדרמתיות בקולה כאילו מישהי "עשתה עין" על הגבר שלה כדי לכבוש אותו ולהפריד ביניהם. " ממש לא! קחי אחריות בוגרת על ההתנהגות שלך ותראי איזה יופי של זוגיות תהיה לך!" עניתי לה.

יופי של דבר! מה עליה לעשות על מנת לא להיות קנאית ואובססיבית כלפי בעלה?

1. לאהוב ולהאמין בעוצמות ובחוזקות שבה ולהתחיל לבנות לעצמה חיים ללא תלות בבן הזוג.

2. להגיב ממקום בוגר ולא ילדותי. לא להגזים בחשיבותם של דברים. ( הוא נרתע מדרמות ובכי)

3. לשים מחסומים בלשון ולסנן מה שאומרת לבן הזוג על מנת לא לפגוע בו.( הוא רגיש ומאד פגיע)

4. לבטוח בבן הזוג ולתת לו את המרחב והחופש לו הוא זקוק. ( הוא אוהב חופש ומרחבים. מחנק- הורג אותו!)

5. פחות חקירות, שאלות וחיטוטים מיותרים. בקיצור- לשמור על גבולות הטעם הטוב תוך בו מתן אמון.. ( וכן, אפשר לתת בו אמון!)

6. לקבל את בן הזוג כמות שהוא ולא לצפות להבעת רגש כפי שהיא מביעה כלפיו. ( הוא אוהב אותה בדרכו ומראה את זה באופן אינטימי לחלוטין).